נאמר בפרשה: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".

רבינו האור החיים הקדוש מפרש, שיוסף הצדיק אמר לאחיו, שאם יעשו אתו חסד ויישאו את עצמותיו לאחר פטירתו, המלמד על אהבה ורעות ביניהם, בזה הם יתקנו את העוון שהם שנאו אותו, וכפי שאמר המלאך ליוסף על אחיו 'נָסְעוּ מִזֶּה'.

ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה שהם נסעו והרחיקו מן האחווה שהייתה ביניהם, והמילה 'זֶּה' גימטריא 12, שאינם באחדות של 12 אחים יחד, אלא שהרחיקו עצמם מן האחווה, וכעת הם מתקנים הפגם שלהם, בהעלאת עצמות יוסף ממצרים לארץ ישראל.

ומוסיף רבינו הקדוש פירוש מתוק מדבש, שלכן השתמש יוסף בלשון 'וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם', ולכאורה המילים 'מזה אתכם' מיותרות???

אלא נתכוין לומר להם, שעל ידי שישאו את עצמותיו 'מזה', יתוקן החטא של נסעו 'מזה', ועל ידי כן יהיה 'אתכם' שיהא נעקר עוון זה של מכירתכם אותי למצרים, והרי הם יחד באחוה ורעות, ויהיו לאחדים.

עוד כותב רבינו הקדוש לפרש כפל הלשון 'פָּקֹד יִפְקֹד', וזה לשון קודשו: טעם הכפל להצדיק אמונת הדבר, וזה שיעורו פקוד פירוש הפקידה שהבטיח ה' ודאי יפקוד. עד כאן לשון קודשו.

כלומר: שאמר להם יוסף שהם יאמינו ויבטחו בהקדוש ברוך הוא, שיקיים ההבטחה, ויתנו הודאה ואמונה כבר מעכשיו כאילו כבר נתקיים, ואז בוודאי תבוא הישועה.

[אור החיים בשלח פרק יג, פסוק יט]